מאת רותי מאירי
MSW פסיכותרפיה בטראומה ו- Cbt
מנהלת מחלקת ההכשרה של אל"י ע"ש ד"ר פיטר קראוס
מבוסס על הרצאה שניתנה בכנסת במסגרת השקת "השדולה למען הילד", 22.5.23
על פי נתונים סטטיסטיים, כל זוג שלישי במדינת ישראל מתגרש. ולרבים מהזוגות הללו יש ילדים.
גירושין הם חוויה קשה וטעונה רגשית הן להורים והן לילדים.
בפרט, מחקרים מראים כי ההשלכות שעשויות להיות לגירושין על הילדים עלולות להימשך שנים – ולא רק במקרים בהם הזוג נלחם עד חורמה בבתי משפט וכל צד מפתח ומפגין רגשות שליליים רבים כלפי הצד השני, אלא גם במקרי גירושין שנעשים "בצורה יפה": בהידברות, בפשרה ובהגעה להסכמות הדדיות.
כמובן שכל ילד מגיב אחרת לגירושין, ולא כולם מקשה אחת. ברור גם שאין כוונת שורות אלה לטעון שאין מקום להתגרש או שגירושין אינם ראויים - אך ככל שזוג הורים לילדים הגיע להחלטה להתגרש, יש לחשוב על הילדים כבר בתקופה של הפרידה, קל וחומר במהלך תקופת הגירושין עצמה ולאחריה, כדי להימנע מטעויות ולהקטין את הפגיעה בהם עד כמה שאפשר.
כשאנשים מתחתנים ומתכננים ללדת ילדים, נוצרת מעין התחייבות שלהם כלפי ילדיהם לגדל אותם. במצב של גירושין, כאשר הילדים נאלצים לחלק את זמנם בין הוריהם ולכל הורה יש פרק זמן מוגבל עם ילדיו, התחושה היא שאותה התחייבות הופרה.
שההורים אמנם ויתרו על הביחד הזוגי, אבל גם ויתרו על הביחד המשפחתי שלהם עם ילדיהם.
יש מצבי גירושין שבהם ההורים מפנים את כל המאמצים שלהם למלחמה זה בזו, והילדים כבר יסתדרו.
הם כביכול "שמים את הילדים על hold" מתוך הנחה שיתפנו אליהם כשייגמרו ההליכים המשפטיים למיניהם – אלא שבמצב כזה הקשיים של הילדים לא רק שאינם מטופלים אלא אף מועצמים. אולי נדמה שהם מתפקדים כלפי חוץ, אבל הם לא נותנים מקום לביטוי רגשי של כעסים, פחדים, אכזבות, חששות, שאלות וכיו"ב.
יש גם מצבים בהם ההורים מוסיפים חטא על פשע ומעמידים את הילדים במצב של בחירה ונקיטת צד לטובת הורה זה או הורה אחר.
תופעה רווחת אחרת היא שבה הילדים נכנסים לתפקיד הורי, ומסייעים ומנחמים את ההורה שעכשיו מתמודד לבד עם קשיי היום-יום.
ראוי לזכור שילדים תמיד רואים וחווים את כל מה שקורה סביבם, בעיקר במצבים של חוסר ודאות וחוסר יציבות. מכאן שגם מסרים של ההורים, אפילו אלה שמובעים באופן לא מודע כמו אמירות, הבעות פנים, זלזול בחוויות אצל ההורה השני וכו' - אלה מסרים עקיפים לא מילוליים.
הילדים סופגים אותם ונכנסים למצב בלתי אפשרי של קונפליקט.
אלה לא פוזיציות מתאימות לילדים, ולא משנה מה גילם. העמדתם בקונפליקטים כאלה נוטה להעמיק את התחושות הקשות ממילא של הכעס, העלבון, הפרת ההבטחה ועוד. וזאת מבלי להזכיר תופעות קשות יותר של ניכור הורי או הרחקה מכוונת של ילד מאחד מהוריו – שבהן כל התופעות הללו מוחרפות שבעתיים.
הגירושין באים לרוב אחרי תקופה ארוכה של מריבות, כעסים, ניתוק או שתיקות רמות. שהילדים נחשפים אליהם.
בתקופה הזו הילדים צוברים מתחים ומשתמשים בכוחות נפשיים כדי לשרוד – ולכן פעמים רבות אחרי הגירושין, כאשר לכאורה להורים יותר טוב, הילדים מראים סימפטומים של מצוקה. זאת משום שהחוסן הנפשי שלהם נשבר, ומאגרי תעצומות הנפש התרוקנו.
תופעה נפוצה נוספת היא שההורות נעשית קשה יותר אחרי הגירושין (מבחינה נפשית וכלכלית) אבל הצרכים של הילדים דווקא עולים – ולא תמיד יש להורים זמינות ויכולת לטיפול בצרכים הללו.
ובכל זאת, חשוב לזכור כי מערכת היחסים בין ההורים היא קריטית לשלומו הנפשי של הילד והתפתחותו התקינה.
גירושין אינם סוף התא המשפחתי, אלא התחלה של משפחה בצורה חדשה.
ללא תיווך הולם של הסיטואציות לילדים, הם יתקשו להכיל את המצב החדש ולהסתגל אליו.
הגירושין מהווים גורם משפיע לאורך זמן על ילדים. במקרים רבים השפעות הגירושין מורגשות כבר במהלך ולאחר הפרידה, אבל לא מעט מהן מופיעות לעיתים בשלבי חיים מאוחרים יותר. מבחינת ההשלכות, אין זה משנה באיזה גיל היו הילדים כשהוריהם התגרשו, משום שבכל גיל יש השפעה על המצב הנפשי וההתפתחותי של הילדים. אולי רק אם הגירושין נעשים בשלב ינקות, ההשפעות מצומצמות יותר.
באופן כללי ניכר שבמובנים רבים קיים פער לרעת הילדים שהוריהם התגרשו. פער כזה מתבטא באספקטים שונים: נשירה רבה יותר מלימודים, מעורבות בהתנהגות לא סוציאלית, הסתבכות בפלילים, קשיים חברתיים. ילדים להורים גרושים נוטים יותר לפתח פחדים למיניהם, הן מנטישה ובגידה והן מיצירת קשר אינטימי משמעותי. הם סובלים מקשיים בתקשורת בין אישית (למשל, עשויים לתפוס ויכוח או עימות כמצב של סכנה ואיום,) ולכן עלולים להגיב באופן לא הולם למצבים מסוימים. בהמשך החיים ניתן גם לראות פגיעה ביכולת ההורית וחוסר מיומנויות הוריות (על פי נתוני הלמ"ס).
על הזוג שמחליט להתגרש לבשר לילדיו את דבר הפרידה, תוך שימת לב לשלומם הרגשי.
יש לעדכן גם את מערכות החינוך של הילדים, שכן הם נמצאים בהן שעות רבות וייתכן שירגישו נוח יותר לבטא את תחושותיהם בקרב בני גילם או מול המורה.
מומלץ כי הורים שהתגרשו יעברו הדרכה הורית, בה ירכשו כלים פרקטיים, כולל מה לעשות ואיך להגיב (ומה לא לעשות ואיך לא להגיב) – על מנת לסייע לילדים להתמודד עם השינויים בחייהם.
המלצה נוספת היא לעשות מאמץ עילאי לסיים את תהליך הגירושין באופן מהיר ויעיל ככל האפשר.
מעבר לחיסכון העצום בכסף וזמן, גירושין מהירים הם לטובת הילדים. זאת משום שילדים צריכים יציבות וקביעות, והגירושין מערערים אותם.
ככל שהמערכות יעבדו מהר יותר, ככל שהתהליך יהיה קצר יותר, כך הם יוכלו להתרגל למבנה המשפחתי השונה ולקבל את היציבות החדשה.
